בחרו עמוד

בקרת תכנון בפרויקט התחדשות עירונית היא בדיקה הנדסית של התוכניות, המפרט והחוזה לפני שהקבלן מתחיל לעבוד, והיא נועדה לתפוס סתירות, חוסרים והחלטות שגויות בשלב שבו תיקון עולה בעיפרון ולא בבטון.
בפועל היא בודקת ארבעה דברים: התאמה בין התוכניות האדריכליות, הקונסטרוקציה והמערכות, עמידה בהיתר ובתקנים, התאמת המפרט להבטחות שניתנו לדיירים, וסדר הפעולות בלוח הזמנים.
הממצאים מועברים ליזם ולנציגות עוד לפני תחילת הביצוע, כשעדיין אפשר לדרוש תיקון בלי עיכוב ובלי מחלוקת.

נ.לנגהם הנדסה מנוהלת על ידי המהנדס נעם לנגהם, מוסמך למדעים בהנדסה אזרחית מטעם הטכניון משנת 2000, ומלווה דיירים בפרויקטי תמ"א 38 ופינוי בינוי.
הפיקוח ההנדסי ניתן לדיירים ללא עלות כחלק מזכויותיהם, והוא ממומן על ידי היזם.
לצד בקרת התכנון החברה מספקת פיקוח בהתחדשות עירונית וליווי בהיתרי בניה.
אם הפרויקט שלכם עדיין לפני ביצוע, פנו אלינו בטלפון, בוואטסאפ או בטופס באתר, ונבדוק את התוכניות לפני שמשלמים על טעות.

בקרת תכנון

מה בודקים בבקרת תכנון לפני תחילת העבודות?

הבדיקה מתחילה בשאלה פשוטה: האם כל המסמכים מדברים על אותו בניין.
פרויקט התחדשות עירונית מורכב מתוכניות של אדריכל, מהנדס קונסטרוקציה, יועץ אינסטלציה, יועץ חשמל ויועץ מיזוג, ובכל אחד מהם מתגנבות הנחות שלא תואמו עם האחרים.
המהנדס המבקר עושה "הצלבת תוכניות", כלומר מניח את כל השכבות זו על זו ומחפש היכן קורה עוברת דרך חלון, פיר עובר דרך חדר שינה או צנרת נתקלת בעמוד.

לצד ההצלבה נבדקים עוד כמה צירים:

  • עמידה בהיתר: האם התוכניות שמיועדות לביצוע זהות לאלה שאושרו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ואם נוספו שינויים, האם הם מתועדים.
  • עמידה בתקנים: בפרויקטי חיזוק לפי תמ"א 38 נבדק התכנון הסיסמי לפי תקן ישראלי ת"י 413, ונבדקים גם ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), דרכי מילוט ודרישות רשות הכבאות.
  • המפרט: "מפרט טכני" הוא המסמך שמגדיר איזה חומר, איזה דגם ואיזו רמת גמר יותקנו בכל חלק בבניין. בודקים שהוא ספציפי מספיק ושהוא תואם את מה שהובטח בהסכם.
  • שטחים משותפים: גודל מעלית, חניה, מחסנים, לובי ופתרונות איטום וניקוז.
  • הדירות עצמן: מיקום חלונות, פתחים, נקודות חשמל ומים, וגובה תקרות לאחר מעבר הצנרת.

לדברי מהנדס בניין ותיק, "טעות שנתפסת על הנייר עולה שעת עבודה של מהנדס, ואותה טעות שנתפסת אחרי יציקה עולה פירוק, חומרים ועיכוב של כל מי שמחכה אחריה".
המשפט הזה מסביר למה בקרת התכנון מתבצעת לפני הביצוע ולא במקומו.

חשוב להבין גם מה היא אינה.
בדיקות העירייה ומכון הבקרה מתמקדות בעיקר בעמידה בדרישות החוק, ולא בשאלה אם התוכנית משרתת את הדיירים ומתאימה למה שהובטח להם.
את הפער הזה סוגרת בקרה שפועלת מטעם הדיירים.

אילו טעויות תכנון חוזרות בפרויקטי תמ"א 38 ופינוי בינוי?

הטעויות שחוזרות אינן דרמטיות.
הן קטנות, שקטות, ומתגלות בדרך כלל כשכבר מאוחר.
הנפוצות שבהן:

  • סתירה בין קונסטרוקציה לאדריכלות: עמוד שנוסף בחניון ושובר מקומות חניה, או קורה שמנמיכה תקרה במסדרון מתחת לגובה הנדרש.
  • תוכנית מערכות שלא נסגרה: פירים שאין להם מקום, חדר משאבות קטן מדי, מיקום יחידות מיזוג חיצוניות שמפריע לחזית או לשכנים, וריכוז מונים שלא נכנס לחדר המיועד.
  • חיבור בין הישן לחדש בתמ"א 38/1: תוספת קומות על מבנה קיים דורשת חיזוק, והפרטים בין השלד הישן לתוספת הם המקום שבו תכנון רשלני גורם לנזק הרב ביותר. למי שרוצה להבין את ההבדל בין המסלולים, יש באתר הסבר על תמ"א 38/1 לעומת תמ"א 38/2.
  • מפרט כללי מדי: ניסוחים כמו "או שווה ערך" בלי הגדרת הערך, או "ריצוף איכותי" בלי דגם, סוג וגודל. כל מה שלא הוגדר בכתב יוחלף בסוף בחלופה הזולה.
  • שטחים משותפים שנדחקו: לובי קטן מהצפוי, מעלית שלא מותאמת לכיסא גלגלים או לאלונקה, ומחסנים שהצטמצמו בלי הודעה.
  • אי התאמה להיתר: שינוי שהוכנס בתוכניות הביצוע בלי עדכון ההיתר, שעלול להתגלות רק בשלב הטופס 4.

במקרים רבים אין כאן רשלנות מכוונת.
התוכניות נבנות על ידי צוות רב מקצועות, בלחץ זמנים, ואיש לא אחראי על התמונה השלמה. בקרת תכנון ממלאת בדיוק את התפקיד הזה.

אם הטעויות האלה נשמעות לכם מוכרות מהסכם שקיבלתם, כדאי לקרוא גם על מה לבדוק בהסכם פינוי בינוי לפני החתימה, כי חלק מהבעיות מתחילות כבר שם.

למה עדיף לתפוס ליקוי בשלב הנייר ולא בשלב השלד?

הסיבה היא עלות השינוי.
ככל שהפרויקט מתקדם, כל תיקון נוגע ביותר אנשים, יותר חומרים ויותר חוזים.
אותה טעות תעלה סכום שונה לגמרי בהתאם לרגע שבו היא נמצאה, והטבלה הבאה מסכמת את ההבדל בעקרון:

שלב הגילוי מה נדרש לתיקון מי נושא בעלות ובעיכוב
לפני הגשת תוכניות לביצוע תיקון בתוכנית ואישור מחדש של היועץ עבודה משרדית בלבד, בלי עיכוב בשטח
אחרי היתר ולפני תחילת עבודות תיקון תוכנית ולעתים עדכון מול הוועדה המקומית עיכוב קצר ועלות מינהלית
בזמן יציקת שלד פירוק חלקי, יציקה חוזרת וחומרים נוספים מחלוקת על האחריות, עיכוב בלוח הזמנים
לאחר גמר ומסירה פתיחת קירות ותקרות והרחקת דיירים סכסוך מול היזם, ולעתים תביעת ליקויי בניה

דוגמה מהשטח: עמוד קונסטרוקטיבי שנמצא בתוכנית בדיוק במקום חניה כפולה.
אם מזהים אותו בבקרת התכנון, מזיזים אותו על המסך בשיחה בין שני יועצים.
אם מזהים אותו אחרי שהשלד נוצק, מקום החניה נעלם, והיזם יטען שהתוכנית אושרה.
מי שמשלם בסוף הם הדיירים, בנוחות ובשווי הדירה.

יש גם סיבה ביורוקרטית.
אחרי שהיזם התקשר עם קבלן משנה ורכש חומרים, קשה הרבה יותר לשנות החלטות.
בקרה מוקדמת נותנת לדיירים כוח מיקוח בדיוק ברגע שהוא עדיין קיים.
לכן היא משתלבת גם עם תהליך היתרי בניה: בדיקה של התוכניות לפני ההגשה מקצרת את הדרך לאישור ומפחיתה סבבי תיקונים.

ובכל זאת, בקרה בשלב התכנון לא מחליפה פיקוח בשלב הביצוע.
היא מצמצמת את מספר הבעיות, ופיקוח צמוד תופס את אלה שנשארו.
בנ.לנגהם הנדסה מוגש לדיירים מדי חודש דוח מפורט עם תמונות עדכניות והערות מקצועיות, והפיקוח נבחן לפי ארבעה קריטריונים: איכות, כמות, בטיחות ותקינות.

מי מבצע את הבדיקה ומה הדיירים יכולים לדרוש מהיזם?

הבדיקה צריכה להתבצע על ידי מהנדס שאינו תלוי ביזם ואינו מקבל הוראות מהקבלן.
מהנדס כזה, שפועל מטעם הדיירים, מגיע לתוכניות בלי אינטרס להקטין עלויות.
זה ההבדל המרכזי בין מפקח דיירים לבין גורמים שפועלים מטעם היזם.
כדאי להכיר את תפקידו של מפקח דיירים בפינוי בינוי ואת ההבדל בינו לבין ליווי אחר.

לפני שהפרויקט יוצא לדרך כדאי שהנציגות תבקש מהיזם כמה מסמכים, ותעביר אותם למהנדס:

  1. תוכניות אדריכליות מעודכנות, כולל חתכים וחזיתות, וכן תוכניות הקונסטרוקציה והמערכות.
  2. היתר הבנייה ותנאיו, וכן כל עדכון שנוסף אחריו.
  3. המפרט הטכני המלא של הבניין ושל הדירות.
  4. לוח זמנים מפורט של שלבי הביצוע.
  5. רשימת היועצים והקבלנים המרכזיים בפרויקט.

אחרי שהתקבלו המסמכים, המהנדס מגיש דוח ממצאים שמסכם מה סותר, מה חסר ומה חייב להתחדד.
הדוח מועבר ליזם בכתב, והדיירים יכולים לדרוש תשובה לכל סעיף לפני תחילת הביצוע.
כך נוצר תיעוד, וגם מי שיחליף את הנציגות בעוד שנתיים ידע מה סוכם.

הנקודה החשובה ביותר לדיירים היא העלות.
הפיקוח ההנדסי של נ.לנגהם הנדסה ניתן לדיירים ללא תשלום, והוא ממומן על ידי היזם כחלק מזכויות הדיירים בפרויקט.
המשמעות היא שאין סיבה לדחות בדיקה מטעמי תקציב, ושמי שמחכה עד שיתגלה ליקוי מוותר על זכות שכבר שולמה עבורו.
הליווי נמשך מתחילת התהליך ועד קבלת המפתח, ולכן הבקרה המוקדמת והפיקוח בשטח מתחברים לרצף אחד.
מי שמתכנן מראש אפילו יכול לשלב את בדיקת המפרט עם בדיקת פרויקט תמ"א 38 עוד בשלב ההסכם.

שאלות נפוצות על בדיקת תוכניות בהתחדשות עירונית

כמה תשובות קצרות לשאלות שדיירים שואלים לפני שהם מזמינים בדיקה.

האם בדיקת התוכניות מעכבת את הפרויקט?

בדרך כלל לא.
הבדיקה נעשית במקביל להכנת המסמכים, והממצאים מתורגמים לרשימת תיקונים שהיועצים משלימים בימים בודדים.
עיכוב אמיתי נגרם דווקא כשהשגיאה מתגלה בשטח ודורשת פירוק ויציקה חוזרת.

אפשר לבצע בדיקה אחרי שהיתר הבנייה כבר ניתן?

כן, וזה עדיין שווה את זה.
אחרי ההיתר, שינוי בתוכנית מחייב לפעמים עדכון מול הוועדה המקומית, אבל זה זול ומהיר בהרבה מתיקון אחרי תחילת עבודות.
ככל שהבדיקה מוקדמת יותר, כך יש יותר מרחב לתקן.

אני לא מבין בתוכניות. איך אני יכול לתרום לבקרה?

אין צורך להבין הנדסה.
תפקיד הדייר הוא להגיד מה הובטח לו בעל פה ובכתב, ולהעביר למהנדס את ההסכם, את תוכנית הדירה ואת כל המסמכים שקיבל.
המהנדס יבדוק אם התוכניות משקפות את ההבטחות האלה.

מה קורה אם היזם לא מסכים לתקן את הממצאים?

כשיש דוח מקצועי בכתב, הדיון עם היזם הופך מויכוח על תחושות לעניין של עובדות.
הנציגות והייעוץ המשפטי יכולים להסתמך על הדוח בדרישה לתיקון, ובמקרים רבים התיקון מתבצע בלי הליך נוסף.

בקרת תכנון עם נ.לנגהם הנדסה: להתחיל נכון לפני שמתחילים לבנות

פרויקט התחדשות עירונית משנה את הבית והסביבה לעשרות שנים, ורוב הנזק שהדיירים סובלים ממנו נולד בשולחן התכנון ולא בשטח.
סתירה בין תוכניות, מפרט עמום ושינוי שלא תואם עם ההיתר הם דברים שאפשר לאתר ולתקן, בתנאי שבודקים אותם בזמן.

נ.לנגהם הנדסה מציעה לדיירים בקרת תכנון, פיקוח הנדסי וליווי מקצועי מתחילת התהליך ועד קבלת המפתח, ללא תשלום מצד הדיירים, והמימון מגיע מהיזם.
כדי לוודא שבקרת התכנון בפרויקט שלכם מתבצעת לפני שהקבלן נכנס לשטח, צרו קשר עוד היום בטלפון, בוואטסאפ או דרך טופס יצירת הקשר באתר.